חוסר בעשיה. האם לשמוח?

 לחצו כאן לכל שאלה בנושא חינוך זוגיות ומשפחה

שאלה:

שלום לכבוד הרב ותודה רבה מקרב לב על שתי תשובות שקיבלתי ואחת מהן (שאלה על הילד ) ב"ה כבר מיושמת בשטח ואני מקוה בעז"ה לתוצאות טובות.

כרגע יש איזה ענין שמאד מטריד אותי אינני יודעת אם זה המקום וזאת הבמה לענין שלי, במידה וזה לא מתאים אפשר אולי לא לפרסם.. אז ככה, כבר זמן רב אני מרגישה ממש חסרת תועלת בעולם. אין לי רקורד בעשיה אני לא ממש יצרנית של כלום (בקושי פרנסה) מבחינה חברתית אין לי כ"כ חשק להיות חברותית (גם בשנות ילדותי העדפתי לקרא מאשר לשחק או להתחבר זה היה נראה לי קשה מידי). אין לי מקצוע ואין לי מושג איך הצלחתי לחיות עד היום.. (ה' ריחם עלי) אני מה שנקרא 'מתגלגלת' בחיים. אין לי רצון/יכולת לשנות את המצב ואני תוהה האם יש לי בכלל זכות קיום.

מסביבי כולן עסוקות בעשיה וזה מאד מלחיץ אותי, גם העשיה עצמה מלחיצה אותי וגם העובדה שאני בעצם לא ממש עושה משהו פרודוקטיבי. מה שכן אני משתדלת כשאני נמצאת בחברה לתת עידוד למי שזקוק/ה כי אני יודעת כמה זה חשוב.וזהו פחות או יותר. לא הרבה מעבר לזה. האם עלי לשמוח בחלקי גם עם התפקוד האפסי שלי? כי לא נראה לי שזה ישתנה בזמן הקרוב..

בברכה ובתודה.

תשובה:

שלום,

ראשית, אין אדם שאין לו תכלית או ייעוד כאן בעולם. שורש הבעיה נעוץ ככל הנראה בשנות ילדותך, שנים בהן לא הוכוונת כהלכה וייתכן כי אף לא הובנת כראוי.

לא אותגרת כנדרש בתהליך התפתחות תקין של כל ילד בכל טווח הגילאים.

הרגלת את עצמך להעניק כדי לקבל, לתת כדי לחוש שוות ערך כלשהו.

השינוי אמור להתחולל בעצם תפיסת עולמך, נסי לפתוח בתהליך אשר יוביל אותך בהמשכו להכרה עצמית ביכולות הטמונים בך ושחנן אותך בהם בורא העולם.

התחילי במדרגה קטנה של עמידה מול מראה וירטואלית ואמרי לעצמך כי את מסוגלת. בשלב הבא, קבלי על עצמך משימה קטנה בה את ורצונותייך עומדים במרכז. כך בהדרגה המשיכי להתקדם הן במספר המשימות והן במינון תכולתן.

ככל שתתקדמי, כן תגבר מידת אמונך ביכולותייך ויתגלה בך הרצון להיות ולהתקיים עבור מטרותייך ולאו דווקא למען מטרות זולתך.

נסי, עשי, ובס"ד אף תצליחי.