על הפרק

הנטייה הטבעית של כולנו היא לעשות היום מה שעשינו אתמול. "כזה אני", אנחנו נוהגים להצטדק, ואפילו תובעים מהסביבה: "קבלו אותי כמו שאני"

אדם, אם נפגע פעם אחת וסלח, ואחר-כך פגעו בו שוב – יתקשה לסלוח שנית. אבל הקב"ה הוא אין-סופי, וגם מידת הסליחה והמחילה שלו אין-סופית.

הנושא המרכזי של חודש אלול – הוא התשובה שמתקשרת עם אווירה קודרת, רצינית עד אימה, עם בכי, עם סיגופים ותעניות, עם נפש ממורמרת ומיוסרת • באה החסידות ומלמדת, שגם התשובה יכולה לבוא עם חיוך ושמחה, עם מרץ ורעננות, עם ריקוד ועליצות-הנפש – ואין שום סתירה בין השניים.

המן היה לחם מן השמים.. והיו בו שתי תכונות קוטביות: עשירוּת – היה בו כל טעמ שבעולם, מול עניות – הרגשת העינוי וחוסר השובע המוחלט • מה הוא ההסבר להתמזגות שני הניגודים בדבר אחד, האין זו סתירה? אתגר העושר מול העוני..

לעיתים נדירות מזמנת המציאות הזדמנות להעמיד השקפה כלשהי במבחן ברור ומוחלט, שמאפשר להיווכח מי צודק ומי טועה.. יש לבצע תפנית שלמה וללכת בדרך הסלולה שמתווה תורת ישראל. והלוא היא כבר הבטיחה: "אם בחוקותי תלכו… וישבתם לבטח בארצכם".

איך אפשר להבדיל בין עיקר לטפל? איך מתנתקים ממרוץ החיים ומוצאים זמן מתאים לרוחניות, למשפחה ולילדים? שיעורו השבועי של המרצה החב"די הרב יחיאל קוצר, לפרשיות אחרי מות וקדושים

חג הפסח משמש ובא ואנו נכנסים במרץ להכנות לחג החשוב והמיוחד הזה. הנה כל המושגים, המצוות והמנהגים שעושים לנו את חג הפסח למה שהוא, בכתבה מסכמת אחת. מיוחד.

מדוע בחרה התורה מכל המצוות דווקא את מצוות הצדקה, והדגישה שיש לקימה "לשם שמים"? וכי יתר המצוות אין לקיימם אך ורק משום שהם ציווי הבורא? ועוד, למה לתת צדקה לעני אם זה מצבו שנגזר עליו משמיים?

התכונה של "שמח בחלקו" היא נפלאה בכל הקשור לעולם החומר. ככל שאדם שמח יותר במה שיש לו ואינו שואף לאגור עוד כסף ועוד נכסים – כן גדל אושרו.. אך בכל הקשור לנכסים רוחניים – תורה, מעשים טובים, מידות טובות -אי-שביעות-הרצון ושאפתנות מתמדת – הן התכונות הנכונות והראויות..

המצב היה עדין מאד. אחי יוסף עמדו בפני האשמה חסרת תקדים: גניבת גביע מבית המשנה למלך. מצב פוליטי מסובך … הם – אזרחי חוץ, מואשמים בעבירה על חוק הממשל המצרי. משמעות אקטואלית-חינוכית מפרשת ויגש