זוגיות ומשפחה

שאלה: שלום! אני מורה לכיתה ותלמידים רבים. זה די טבעי כאדם שיש לי תלמידים שאני מאוד מחבבם באופן אישי. כתוצאה מכך אני משקיע בתלמידים אלו באופן

אדם ניחן ביכולות הטבעיות להציב גבולות וסייגים בין הדברים הנוחים והמתאימים לו ובין אלה שאינם תואמים את דרישותיו. לכאורה, מתכון לאידיליה, אלא שלא תמיד כך הם פני הדברים.

מסתבר כי הכול תלוי בצורת ההסתכלות של האדם על מהלך חייו ■ ההבדל בין אי שפיות לאי של שפיות מצוייה במרבית המקרים בידיו של האדם

שיחה בין שניים היודעים היטב את מעמדם ומכירים ביכולותיהם, תמיד תתנהל תוך מתן מקום של כבוד הדדי

לא מומלץ לנסות לשנות אף לא אחד ממחוללי הסערות, כל עוד התהליך אינו מגיע מהם עצמם. תהליך אמת מגיע מהקופסא פנימה

בכל צמתי החיים באים לידי ביטוי מאגרי תעצומות הנפש של האדם והאופן בו הם נבנו. כשהבניה נעשית בצמידות לקווי מתאר ברורים הרי שהעשייה ההמשכית תהיה בעוצמה תואמת מצב והתגובות לכל אירוע בחיי היום יום יהיו תמיד במינון הנכון תוך שילוב מושלם של רגש ושכל כך שהעומד ממול יהיה כלי כדי להכיל את עוצמת התגובה ואף להסיק דרכה את המסקנות המתבקשות.

מה לעשות בעניין שאחד מבני הזוג משתמש באינטרנט והשני נמנע (לצורכי בידור כמובן ) וכמובן ההשלכות לגבי הילדים….

"אשתי לא מרשה לי להיפגש עם חברים…" או "בעלי לא אוהב את חברה שלי". אלו תלונות שאנו שומעים לא פעם. מדוע הקשרים עם החברים, שעד החתונה היו לרוב פשוטים וטבעיים, הופכים להיות מורכבים ומחושבים?