אמונה פשוטה
הפריץ הופתע למשמע בקשתו המוזרה של היהודי העני. "אינך חושש לסכן את חייך?" שאלו. ר' משה השיב נחרצות: "אינני פוחד. בטוח אני בה' שישמרני מכל רע".
תפריט
הפריץ הופתע למשמע בקשתו המוזרה של היהודי העני. "אינך חושש לסכן את חייך?" שאלו. ר' משה השיב נחרצות: "אינני פוחד. בטוח אני בה' שישמרני מכל רע".
הרב חדד לא העלה בדעתו, עד כמה ישתנו פניהם של שבילי העיר עד שינחת בה. וכי למה שיעלה בדעתו – האם חוזה-עתידות הוא? ובכלל, למה שיחשוב כי יתחולל בהם שינוי כלשהו?
הרשע לא הניח שום מקום לספקות בדבר רצינות כוונותיו. בו-במקום ציווה על משרתיו לאסור את ראשי הקהילה ■ לקראת חג הפורים
סיפור מופת של רבי שלום בער מליובאוויטש ♦ ליום הולדתו בכ' חשון
כשהגעתי לבסוף לפקיד שתפקידו לסכם את הממצאים ולהכריע סופית אם המתייצב כשיר לגיוס אם לאו, הביט עליי במבט של חמלה ושאל: 'מה קרה לך, מסכן שכמותך, שכל רופא מצא אותך בעל מום וחולה במחלה אחרת?!'…
"אני יוני גלר וזה שאני עומד כאן לפניכם הוא נס". במילים האלה הוא פותח את תיאור נס ההצלה שלו במלחמת לבנון השנייה• שמונה-עשרה שעות קשות שכב יוני בתוך בית בלבנון, פצוע ומדמם, ובניסי-ניסים ניצל
"את רוצה לזמר לי, שעדיין לא הרתחת מים לקפה?!" רתח ראשיד …
כאשר תפס את עצמו, עם מי הוא מדבר, כבר תפסו אותו גם שני קוזאקים אימתניים שגררו אותו בפקודת הצאר הזועם הישר לבור הכלא…
משהו נדלק בעיניו של טוני הכושי… – "האם ה'ראביי' מברך גם כאלה שאינם יהודים?" • ברצון הסכים הכושי לתנאי המוזר, ויחד עם אשתו יקבעו "רגע של שתיקה" בתחילת היום • "לא יאומן! נס!" – קרא השומר הכושי – "בני התחיל לדבר! ללכת ! לאכול ! כמו ילד נורמלי ! אנו עומדים לשלוח אותו לבית-הספר, ככל הילדים!"
לפתע נראתה עגלת הסוחרים שבה לעבר הבית. עצרו הסוסים בצניפה ורגליהם העלו ענן אבק. "מסכימים אנו, מסכימים!"
