מעשה שהיה

אמנם שמחנו על שעלה בידנו להפגין גאווה יהודית, אך החשש מפני תגובת השלטונות כרסם עמוק בלבנו וזו אכן באה…

שני המשרתים עברו מעיר לעיר, חיפשו בבתי-המדרשות ולא מצאוהו. הם הגיעו למסקנה כי כנראה מת או נרצח, וכל מאמציהם לריק.

לפתע קם אחד מהחבורה ופנה אל חבריו: "ראיתם חוצפה?! קודם רוקן את כיסינו ועכשיו הוא מטיף לנו מוסר". האיש החצוף הישיר מבט אל רבי עקיבא איגר והטיח בו: "היה עליך לשנות את הסדר – תחילה לומר מוסר ורק אחר-כך לבקש כסף. או-אז היית יוצא מכאן בלי פרוטה שחוקה!"…

סיפורו של רופא הילדים ד"ר אלכסנדר שיינין

עמרם אחז בספר, שהיה אמנם חרוך מבחוץ אך כולו שלם מבפנים …

ההתרגשות אחזה בו, אך מבלי להתבלבל ענה לרבי בבטחון: "כן, לברזיל… אני נוסע לברזיל"… • ידידיו שהמתינו בחוץ חששו שהשתגע: לנסוע לברזיל?! אלא שמאומה לא עזר להם. נותק'ה בשלו: אם הרבי שאלני על נסיעה לברזיל, סימן מובהק הוא שעלי לנסוע למקום זה, ומיד!