כל מי שבא במגע עם הנוער הישראלי עומד המום נוכח דלות ידיעותיו אפילו במושגי-יהדות בסיסיים. רבים אינם יודעים מה זה 'שמע ישראל' ומהי תפילת 'שמונה-עשרה'. שמות קלאסיים של חכמי-ישראל מפורסמים מההיסטוריה היהודית, נענים בהרמת גבה ובמבוכה. שלא לדבר על פסוקים מהתנ"ך וציטוטים מהמשנה. ואחר-כך הנוער הזה גדל ומביע דיעות על היהדות, שאותה לא התחיל להכיר.. יש מה לעשות!
הנה אנו כבר נכנסים לחודש האחרון של השנה. וכמו בסיומה של כל תקופה בחיים כמו סיום שנת הלימודים, סיום שנת העסקים וכדומה, זהו הזמן להפיק לקחים מן העבר ולתכנן את העתיד. חודש אלול נקרא גם חודש התשובה. הוא מיועד כאמור לחשבון נפש ועריכת מאזן שנתי כולל, במובן הרוחני. אנו עוצרים לרגע את מירוץ החיים ומעבירים תחת אבן הבוחן את מצבינו..
המרגלים הכירו במעלתו של משה, העריכו מאוד את דעתו – אולם הייתה להם גם דעה משלהם. הם לא הסכימו שמשה יכתיב להם מה לעשות. למיטב הבנתם, הדרך בה הם בחרו להתחבר לקדוש-ברוך-הוא ולתורתו עדיפה בהרבה על זו שרוצה משה להוביל – ומדוע אפוא שיתעלמו מהבנתם וילכו בעיוורון בדרך פחות טובה?
הגוונים שבעם-ישראל נמשלו לשבעת קני המנורה. כל אחד ואחד משבעת הקנים מאיר באורו הייחודי, וכך גם בעם-ישראל יש כמה וכמה דרכים וגישות, וכל אחת ואחת מהן תורמת לשלמותו של העם היהודי.
אחרי שאנו יודעים את גדולתה של התורה, אנו מבינים שכדאי היה לעבור את שיעבוד מצרים כדי לזכות בתורה. הלוא בלעדיה היינו כסומים בארובה.
העם היהודי קם ועומד על האמונה ברבי ובצדיק. הרבי הראשון היה משה רבנו שהנהיג את בני-ישראל, הוציאם ממצרים, חולל את ניסי ה', דאג לכל צרכיהם הרוחניים והגשמיים.. אולם עיקר תפקידו בא לידי ביטוי בדבריו – "אנוכי עומד בין ה' וביניכם בעת ההיא, להגיד לכם את דבר ה'". הוא העומד בין עם-ישראל ובין הקב"ה..
השבוע חל ראש חודש ובפרשת השבוע, נקרא על מצוות ’קידוש החודש’ שהיא המצווה הראשונה שנצטוו בני ישראל. מהו בעצם, ראש החודש שעל-פיו נקבעים הרבה דברים חשובים בחיינו?
דמותו של רבי שניאור-זלמן נקבעה בעולם היהודי לא רק על היותו מייסד חסידות חב"ד. הוא נחשב אחד מענקי הרוח של ימי ראשית החסידות. לצד צדיקותו וקדושתו נודע בגאונותו האדירה בחלק הנגלה של התורה, דבר המשתקף בשולחן-ערוך שחיבר, וכמובן נתפרסם בזכות ספר התניא..
י"ט בכסלו הוא חגה של החסידות כולה. אך לא רק שלה. כי הרי החסידות לא באה לעולם כדי שתיווצר עוד תנועה בעם היהודי. הבעש"ט גילה את החסידות משום שהוא ראה בה את המרפא לתחלואי הדורות האחרונים שלפני ביאת המשיח. היום אנו יודעים היטב עד כמה תרמה החסידות לחוסנה של היהדות בדורותינו אלה..
הרמב"ם מציג לפנינו כלל גדול: אדם צריך תמיד לראות את עצמו ואת העולם כולו כאילו הם נתונים על כפות מאזניים, כאשר הכפות שקולות. מעשה טוב אחד, דיבור טוב אחד, מחשבה טובה אחת – יש בכוחם להכריע לכף-זכות ולהביא "תשועה והצלה" לו ולעולם כולו.
