המכתב שנשכח ♦ פרק 6
אני עוד זוכר את צניעותו עוד כשהיה עני, תמיד האיר פניו לאנשים, גם בשנים האחרונות כשהתעשר מאד, לא שינה מהנהגתו הצנועה ואהבת ישראל שלו.
אני עוד זוכר את צניעותו עוד כשהיה עני, תמיד האיר פניו לאנשים, גם בשנים האחרונות כשהתעשר מאד, לא שינה מהנהגתו הצנועה ואהבת ישראל שלו.
התשובה, בעיקרה, היא התעוררות של האדם בשאיפה להשיג את האמת, לתקן את עצמו, להיות שלם יותר. אין מי שפטור מהחובה הזאת.
בהתקרב חג הגאולה י"ט כסלו, זה הזמן להכנס לאווירה מיוחדת של התוועדות עם ניגון דביקות מרגש * הרב המנגן יאיר כלב – בדביקות נשמתית
מסתבר שיש משהו בעצם המושג אשראי שקוסם לנו, וזו העובדה שהוא כמעט היחיד (חוץ מאשר אנו עצמנו) שלא מעריך אותנו לפי שוויינו הנוכחי, לפי מה שיש לנו כעת, כאן ועכשיו. האשראי הוא היחידי שמעריך אותנו לפי הפוטנציאל שיש בנו, לפי מה שאנחנו מסוגלים להשיג… וזה, זה מחמיא לנו מאוד
י"א ניסן תשמ"ב, ניו יורק: אמנם הרבי לא ביקש ואף סירב לקבל מתנות, אך הכול הופתעו לשמוע כי בכוונתו להעניק מתנה
התורה היא מערכת הבלמים שרק בזכותה מתאפשר לנו לחיות בהנאה ובבטחה ♦ בבואנו מחג השבועות
ליל תשעה באב בבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש בברוקלין
"מכתת אני רגליי לשם מצוות פדיון-שבויים", חלפה המחשבה, "והנה כאן לנגד עיניי ציפורי דרור שבויות…"
לעולם אין לחסום מהלכים, חשוב ביותר 'לזרום' עם האדם ורגשותיו
מאות אלפי הנוסעים בקווי הרכבת באיזור המרכז, זוכרים אותו עובר במעברי קרונות הרכבת מנוסע לנוסע ומציע לכ-ו-ל-ם, אבל לכולם, מטבע של שקל ומבקש לשלשלה לתוך קופת הצדקה. גם מאות אלפי העוברים ושבים ברח' מאז"ה, במרכז תל אביב, מכירים וזוכרים את היהודי החביב ממסעדת "ישורון" הוותיקה, אך מעטים המה, היודעים באמת על "רווחיה הגדולים" ועל "זן" הקליינטים הפוקדים אותה דבר יום ביומו.