פרשת כי תבוא
על ה"קללות" בפרשת כי תבוא התבטא אחד מאדמורי חב"ד: "קללות? אלו ברכות ברמה גבוהה כל-כך ששכל אנושי יכול לקבלם רק בצורת "קללות" • השבוע בפרשתנו: מצוות ביכורים, אבני הזיכרון והברכה האחרונה
על ה"קללות" בפרשת כי תבוא התבטא אחד מאדמורי חב"ד: "קללות? אלו ברכות ברמה גבוהה כל-כך ששכל אנושי יכול לקבלם רק בצורת "קללות" • השבוע בפרשתנו: מצוות ביכורים, אבני הזיכרון והברכה האחרונה
חום האהבה ממיס את כל הספקות והפחדים שלנו, אפילו מעט אהבה מעניקה לנו כח להשיג כל כך הרבה בגשמיות וברוחניות. אבל איך חשים אהבה? ועוד מאלוקים? ובדור השפל שלנו? סוד התשובה ואהבה נחשף.. לא תאמינו עד כמה ה׳ אוהב אתכם ועד כמה קל לזכות לחוש זאת.. • שיעור לפרשת תצא מאת הרב יואל בייטש
כי תצא למלחמה על אויביך – על האדם לצאת למלחמה ולא לחכות שהיצר הרע יתקוף אותו. כל אחד צריך ליזום ולחשוב כיצד הוא כובש ומחליש את היצר הרע.. אך טרם היציאה למלחמה, עלינו להרגיש כי אנו חזקים ונמצאים בעליונות על האויב – היצר הרע..
פרשתנו דנה במגוון תחומים מעניינים, החל מהמשך "הלכות מלחמה" ודיני ירושה עובר-דרך ניתוח היחסים בין אדם לחברו ובין אדם אל החי ומסיימת ביחסי איש ואשתו.
כי תצא למלחמה על אוייבך.. הרי הכל מיד ה', וגם האוייב נברא ונשלח ע"י האלוקים להצר לי.. האוכל להילחם בו? • 60 שניות על פרשת השבוע עם צבי טסלר
דווקא כעת, בימי אלול, בזמן של התבוננות וחשבון נפש, חשוב לזכור את זה. להתבונן על עצמנו בעין טובה, ולזכור שגם אם נראה לנו שאנו "תקועים" באותה נקודה, זה רק נדמה. אולי מדובר על אותו הציר, אך אנו במקום אחר, גבוה יותר. צמחנו. התפתחנו. וכעת נדרש מאתנו לעלות עוד שלב בסולם של החיים.
מה עדיף? לעבוד קשה על כל דבר על מנת להשיגו, שאז יש ערך מיוחד לדבר, או אולי עדיף לקבל את הדבר מוכן ובקלות ולעשות בו שימוש נבון וטוב..
החסידות מפנה את המבט לעבר הצד החיובי שבכל דבר. לא שאין היא מודעת למגרעות ולצדדים שליליים, אלא שהיא מבקשת לעקור את הרע על-ידי הגברת הטוב ובעיקר במיקוד על העתיד ועל ההחלטות הטובות..
אחי ורעי, למה להמתין עד הימים הנוראים. הבה ננצל את ההזדמנות שהמלך איתנו בשדה ומקבל אותנו בסבר פנים יפות. נבקש ממנו שיסיר מהעולם את הנגיף המאיים על חיי כולם. ובשעה שכל המומחים שבעולם אינם יודעים מה ילד יום. אנו נפעיל את המרשם הבטוח, האומר, ש"תשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזרה"..
רבי נחום מצ'רנוביל (בעל ה'מאור עינים') ישב בצעירותו ולמד תורה בבית רבו, רבי דובער המגיד ממעזריטש. באחד הימים בא אליו זקן הדור פנים, ואמר לו: