ה'דוגמא האישית'
ה'דוגמא האישית' הוא כידוע, הכלל ראשון בחינוך. הילד, בפרט בגיל הרך, הוא ה"חקיין" הגדול ביותר עלי אדמות. ובעצם התנהגותו משקפת באיזשהוא מקום את התנהגותינו
ה'דוגמא האישית' הוא כידוע, הכלל ראשון בחינוך. הילד, בפרט בגיל הרך, הוא ה"חקיין" הגדול ביותר עלי אדמות. ובעצם התנהגותו משקפת באיזשהוא מקום את התנהגותינו
יש בני אדם המוכנים בשם הצדק האישי שלהם לרדוף עד חרמה את כל הבא במגע עמם ואין זה משנה כלל מהי מדת קרבתו אליהם, הם מוכנים לעגן את עשייתם באילנות גבוהים ולהגיע לשם הצורך אף עד משה רבנו ע"ה ובלבד שיוכלו להציג תימוכין לאופן ואופי התנהגותם
הדורות שראו את זוועת השואה, ומיד לאחריה ראה את הנס הגדול בהקמת היישוב היהודי בארץ ישראל ועליית המוני יהודים מכל קצווי תבל ארצה, כיצד, איפוא, ניתן לדעת האם זהו אכן סימן אמת, או סימן שווא? מהי אבן הבוחן לכך?
…"הוא מתנצל אחר כך אבל המורות מרבות להתלונן אני לא יודעת מה לעשות?"
מיכאל אילבאום, האיש שכמעט ראה את מנורת המקדש, מספר על המסע המיוחד לווטיקן שברומא: "בשערי הווטיקן אמרתי כמה פרקי תהילים, עם איש העסקים היהודי. הפקדנו את הדרכונים ונכנסנו פנימה…".
הגביר האגדי מר ר' שמואל (סמי) ראהר ז"ל שהיה הפילנתרופ של שלוחי חב"ד בעולם, התאפיין בכך שלא היה תורם שנחלץ להוזיל מהונו כשהוא שנדרש, אלא היה שותף מלא שדואג אישית למצבו של כל שליח בכל נקודה בעולם…
זמן קצר לפני כניסת השנה החדשה(תשמ"ח – 1988), הרבי מליובאוויטש נוסע ל’אוהל’ – קברו של חמיו, הרבי הקודם – רבי יוסף יצחק שניאורסון.
הילד תמיד לוקח כספים מאחרים ותמיד ששואלים אותו, תמיד התשובה שלו, מצאתי או לקחתי מסבתא או דודה נתנה לי…
איך דווקא הסרת חלק מהגוף שניתן על ידי השם (ועוד על ידי ניתוח כואב ומדמם) יכולה להביא שלימות?!