זוגיות ומשפחה

היכולת המובנית של האדם להניע את עצמו אל עבר מטרות הנראות לו כמתאימות עבורו ולהשקפת עולמו מותנית לא במעט במינון המשוב החיובי אותו הוא קולט מסביבתו.

הרים האיכר את הגוזל, ייבש אותו ולאחר מכן הכניסו אל לול התרנגולות והפקידו מתחת לכנפי תרנגולת אל בין אפרוחיה.

אדם מנסה לשכנע את עצמו כי אלו הן רצונותיו הוא ושאיפותיו, בעוד שהמניע למעשיו הוא דעת הסביבה והאופן בו היא תסתכל עליו

תכונת השליטה הטבועה באדם נועדה לשם שליטה עצמית, כלל וכלל לא לשם השתלטות על הזולת

לעולם אין לחסום מהלכים, חשוב ביותר 'לזרום' עם האדם ורגשותיו

רבים הם בני הזוג המגיעים אל עולם הנישואין מתוך מטרה ברורה ומוצהרת, הם באו כדי לשנות . . . הם מתחילים את דרכם החדשה מיד בלוחמת פנים אל פנים, דבר המביא אותם היישר אל המציאות בה בן הזוג 'משיב אש' ואינו ממתין עד להתארגנותו המחודשת של 'התוקף' שלא תמיד מבין על מה הזעם המופנה כלפיו 'הוא בסך הכול רצה לשנות לטובה את בן הזוג' …

אין בני זוג שלא רבים לעיתים. השאלה היא איך (וכמה..) אנחנו רבים. כיצד נראית המריבה, ואיך היא מסתיימת. ובכל זאת, דווקא מכיוון שמריבות הן דבר נפוץ כל כך, הנה כמה עקרונות ומחשבות על מריבות, תקשורת, ושינוי.

הכוח להודות בטעות, הוא הכוח שמאפשר לנו להיות טובים יותר. ההכרה בשגיאה מאפשרת לנו להתעלות באמת. ואם כבר דיברנו על הרצון לשלמות, אין ספק כי הדרך לשם, מוכרחה לעבור דרך הלמידה והצמיחה מהשגיאות שלנו…