מעשה שהיה

הרבי נתן דולר נוסף ואמר: 'וזה עבור השליח בבנגלדש'. לנוכח תמיהתו, שהרי אין שם יהודים וגם לא שליח, הוסיף ואמר: 'הוא ימצא'…

בקבלו את הדו"ח, הורה מיד על גיוס אחד מכל עשרה יהודי אמצ'סלב לצבא, ואילו הסוחרים יישפטו וייענשו בכל חומר הדין…

הוראת הצדיק התמלאה מיד. בחור נמרץ לקח את צרור מטבעות הכסף, חצה בריצה מהירה את הרחוב המסוכן ופיזר את המטבעות לכל אורכו

שני המשרתים עברו מעיר לעיר, חיפשו בבתי-המדרשות ולא מצאוהו. הם הגיעו למסקנה כי כנראה מת או נרצח, וכל מאמציהם לריק.

החגיגה נסתיימה ואנו יצאנו ממנה ברגשות מעורבים. מצד אחד שמחנו על כי עלה בידנו להפגין יהדות גאה ובכך לקדש שם שמים; מצד שני כרסם בליבנו החשש מפני תגובת השלטונות.

כשנכנס איש-העסקים לתאו של הרבי הזמינו הרבי להתיישב ולסעוד עמו ארוחת בוקר. במענה לשאלת הרבי, הציג הלה את עצמו, ואז הבין הרבי כי האיש הוא סוחר-יערות ידוע, ששמו היה מוכר לו מכבר, אף כי מעולם לא פגשו פנים-אל-פנים…