לעוף!

כל אחד מאתנו הגיע לעולם כדי לשפר את עצמו כאדם. לרומם את עצמו למצב חדש, מעל למגבלותיו הנתונות, בו יוכל לטוס מעל ומעבר למכשולים הניצבים בדרכו. המתכון להתרוממות הוא קיום כל מצוות התורה. ובמיוחד – שתי מצוות שהן ה"כנפיים" הרוחניות האישיות: אהבת השם ויראת השם. 

האהבה והיראה הן הן הגורם המניע לקיום המצוות. האהבה היא 'שורש' (גורם מניע) לקיים ולעשות כל מה שצריך (מצוות עשה), והיראה היא 'שורש' להימנע מכל מה שאסור (מצוות לא תעשה).

המצוות שאנו מקיימים יוצרות אורות רוחניים, שאיכותם מותנית ב'גובהה' של המדרגה הרוחנית אליה הן מצליחות להגיע. מי שמרומם את המצוות אל המדרגות הרוחניות העילאיות הללו – הן האהבה והיראה. ולכן ממשיל אותן הזוהר הקדוש ל"גדפין" (כנפיים, בארמית).

השאלה היא רק כיצד מצמיחים את הכנפיים המופלאות הללו? כיצד באמת מתרוממים מעל להרגלים הרעים, לתפיסות השגויות ולשגרה הרגשית האגואיסטית, הרדודה, ומכוננים רגשות איכותיים ובאופן שיתאים לכולם?

התשובה מצויה בספר הנחשב ל"תורה שבכתב" של תורת החסידות: "תניא". בספר התניא פורש מייסד חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי את המפה האנטומית והפיזיולוגית של הנפש. ממצבה הנתון ועד למצב המשוכלל ביותר אליו ניתן להביא אותה בעבודה מאומצת אך אפשרית!